iDia Chelsea · Chelsea
סקירה מקיפה של יצירתו של האמן הקונספטואלי הארגנטינאי David Lamelas, המתחקה אחר עבודתו משנת 1965 ועד היום בתחומי הקולנוע, הפיסול והמיצג, ומתפרשת כתערוכה, כתוכנית קולנוע וכעבודה חיה.
מיד אחרי הכניסה נשענת על תמיכות מעץ לגש לוח גבס גדול, כאילו הוא עומד ליפול עליכם. Mateus Nunes מ-Artforum כתב שהוא ״מתפורר מאז הרגע שבו נוצר״. העבודה פותחת את תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה של Lamelas בניו יורק, הסוקרת את יצירתו מ-1965 ועד היום.
משם נכנסים לגלריה המזרחית החשוכה: שעון שמכוון לשעון הירח, אלומת מקרן שבה העבודה היא החלל שבין המנורה לרצפה, וסרטים אילמים המעמידים גלריה מול העיר שסביבה. במרכז הגלריה המערבית עומד משרד החדשות של Lamelas מ-1968 בביאנלה של ונציה, שעסק במלחמת וייטנאם. תוכנית סרטים נפרדת כוללת מבט מתוך מונית הנוסעת ב-FDR Drive, המתוזמן בדיוק של שנייה, בלי שאיש מבקש טיפ.
Artforum תיאר את התערוכה כ״מתוזמרת ביד אמן״, ו-Revista Exclama תיאר את אופן ההתבוננות שהיא מזמינה כאיטי ואנליטי, ולכן כדאי להקדיש לה זמן. הכניסה חופשית, מרביעי עד שבת, 12:00–18:00. סיורים לקהל הרחב יתקיימו בשעה 13:00 ב-14 בנובמבר, 12 בדצמבר ו-9 בינואר.
Untitled (Falling Wall)
חפשו בכניסה את לוח הגבס הגדול, הנשען על תמיכות מעץ לגש ונראה כאילו נתפס באמצע קריסה.
Moon Time
בגלריה המזרחית החשוכה, שעון רגיל מראה את השעה על הירח במקום את השעה במנהטן.
Límite de una proyección II
מקרן מטיל אלומת אור על הרצפה, אך לדברי Lamelas, העבודה היא החלל שבין השניים, לא האור.
Office of Information About the Vietnam War
משרד החדשות של Lamelas מ-1968 בוונציה, ובו שולחן, טלקס ומיקרופון; הוא הוקם מחדש בלי מסך הזכוכית המקורי, ונראה מחלון הפונה ל-West 22nd Street.
To Pour Milk into a Glass
וידאו מ-1972 שבו מוזגים חלב לכוס עד שהוא גולש.
אתם מחפשים ציורים על הקירות: כאן יש אלומות אור, וידאו אילם, קיר נשען ומשרד חדשות.