iMunich Documentation Centre for the History of National Socialism · Maxvorstadt
תצלום משנת 1937 של 48 תלמידים יהודים בכיתה ג׳ במינכן עומד במרכז החיפוש אחר עקבותיהם וגורלם: הישרדות, בריחה, עקירה ואובדן תחת המשטר הנאצי.
תצוגה מקדימה: נכתב לפני פתיחת התערוכה
ב-1937 עמדו בשורה בחצר בית הספר עם מורם, פרדיננד קיסינגר, 48 תלמידי כיתה ג׳ מבית הספר היסודי היהודי של מינכן, ברחוב Herzog-Rudolf-Straße. זהו התצלום האחרון שבו הם מופיעים יחד. ההיסטוריונית קריסטינה מילץ מצאה אותו בין מסמכיו של חוקר המזרח קארל זיסהיים; בתו מרגוט מופיעה בו. הוא מספּר כל ילד וכתב את שמותיהם בגב התצלום.
התערוכה יוצאת בעקבות הילדים אל מחוץ למסגרת: איך שרדו, באילו דרכים נמלטו, כיצד השפיע עליהם אובדן הבית, ואיך הגיעו למקום חדש. הילדים שנרצחו בידי הנאצים מיוצגים בחללים ריקים. מחקר שערכו סטודנטים מ-LMU העלה שאחד־עשר מחבריה לכיתה של מרגוט נרצחו, וכך גם קיסינגר; אחרים נעשו עורכי דין, אנשי אקדמיה, אמנים ודיפלומטים בחו״ל.
נקודת המוצא היא תצלום אחד, ומשם התערוכה כולה היא חיפוש אחר מה שעלה בגורל כל אחד מהמצולמים. היא מוצגת בקומה הראשונה של NS-Dokumentationszentrum, ופתוחה בימים שלישי עד ראשון, מ-10:00 עד 19:00. הכניסה חופשית.
תצלום הכיתה מ-1937
ארבעים ושמונה ילדים בחצר בית הספר: התצלום האחרון שבו כל הכיתה נראית יחד, ונקודת המוצא לכל יתר חלקי התערוכה.
החללים הריקים
חפשו את החללים שהאוצרים הותירו במקום הילדים שנרצחו בידי הנאצים – סימון של היעדרם, במקום ניסיון למלא את החלל.