iMuseu do Aljube – Resistência e LiberdadeSé / Alfama
אסירות פוליטיות ומתנגדות למשטר הדיקטטורי בפורטוגל: מי היו, כיצד שרדו את חיי הכלא, הגלות והמחתרת, ומי תמך בהן.
נכנסים לחדר ומגלים שהוא נחצה ביריעות בד התלויות מהתקרה ועליהן מודפסים שמות. מופיעות בהן כמעט אלפיים נשים שהתנגדו לדיקטטורה בפורטוגל, ואחת המבקרות הבחינה תחילה בנשים ששמן מריה: השם חוזר שוב ושוב, שורה אחר שורה.
האלז'ובה עצמה שימשה בית כלא פוליטי בשנים 1928–1965. התערוכה שואלת מי היו הנשים האלה, כיצד החזיקו מעמד בכלא, במחתרת או בגלות, ומי נתן להן מחסה. לצד השמות מוצגים שני ציורי קיר; באחד מהם, מאת Mariana, a Miserável, נשים צועדות זרועובות, כולן לאותו כיוון. מטרתה של האוצרת Rita Rato ברורה: ״לתת שם לכמעט אלפיים הנשים האלה הוא המעט שביכולתנו לעשות.״
רוב התערוכה מיועד לקריאה: השמות והעדויות שבחוברת, שחלקן מתארות עינויים בפירוט. הכניסה לתערוכות מתחלפות חופשית (הכניסה לקומות התצוגה הקבועה עולה 4 אירו), מיום שלישי עד יום ראשון, 10:00–18:00; כניסה אחרונה ב־17:30. התערוכה מוצגת עד 31 בינואר 2027.
נשים שהיו אסירות פוליטיות ומתנגדות למשטר הדיקטטורה בפורטוגל: מי היו, איך התמודדו עם הכלא, הגלות והחיים במחתרת, ומי תמך בהן. הכניסה חופשית.
מארג השמות
חפשו את יריעות הבד התלויות מהתקרה וחוצות את החדר, ועליהן שמותיהן של כמעט אלפיים נשים. השם Maria חוזר בהן שוב ושוב, שורה אחר שורה.
ציור הקיר של Mariana, a Miserável
נשים צועדות בצעד נחוש, זרועובות זו בזו, כולן לאותו כיוון; לדברי האמנית, כך מתואר הפחד ההופך לכוח משותף.
עדותה של Fernanda da Paiva Tomás
בחוברת התערוכה היא כותבת שנעצרה שוב בידי ה־PIDE בפברואר 1961, משום שרצתה ״יותר לחם, יותר תרבות״ וחיים בכבוד.
בחוברת מופיעות עדויות מפורטות על עינויים, ובהן סיפורה של אישה שזרועה נשברה במדרגות; כדאי לקרוא אותה לפני שמחליטים לשתף את התוכן עם ילדים.
iMUDE – Museu do Design
iMUDE – Museu do Design
iAtelier-Museu Júlio Pomar