Harvard Art MuseumsHarvard Square, Cambridge
התערוכה הסתיימה.
תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה בארצות הברית של האמנית ויוצרת הקולנוע הברלינאית Pınar Öğrenci, המפגישה בין סרטה משנת 2024 וחמישה קולאז'ים העוסקים בחיי הכורים ב-Ruhrgebiet, לבין תצלומים היסטוריים מאוסף ה-Busch-Reisinger.
אתר המוזיאוןבתצלום אחד, שורות של כביסה לבנה תלויות לייבוש מול ארובות מפעלים מעשנות. משפחות הכורים ב-Ruhr התלבשו בלבן בכוונה, סיפרה האוצרת Lynette Roth ל-Harvard Gazette: היה בכך מקור לגאווה באזור שנחשב למלוכלך, וגם שעות נוספות של כביסה לנשים.
לב התערוכה הוא סרטה של Öğrenci משנת 2024, שאורכו כ-44 דקות. הוא מורכב מתצלומים משנות החמישים והשישים, רובם מארכיון Ruhr Museum, ומשלב ראיונות, שירה וסיפורים אישיים. הטענה העולה ממנו היא שהפריחה של מערב גרמניה אחרי המלחמה נשענה על הכורים, על עבודתן הלא־משולמת של נשותיהם ועל מהגרי עבודה מאיטליה, מספרד ומטורקיה. לצדו תלויות חמש עבודות קולאז', ובהן תצלומים היסטוריים מאוסף Busch-Reisinger. זהו סרט שכדאי לשבת ולצפות בו, ולא לעבור לידו בדרך.
הכניסה חופשית, התערוכה נמצאת בקומה 1 וננעלת ב-18 באוקטובר. Öğrenci תשוחח על הסרט ב-Menschel Hall בשעה 18:00 ב-13 באוקטובר (הכניסה חופשית, בהרשמה מקוונת), והמיצב שלה Cemetery of the Nameless ייפתח ב-Goethe-Institut Boston ב-15 באוקטובר.
כביסה מול הארובות
חפשו שורות של כביסה לבנה מתייבשת מחוץ למפעלים, בעוד הארובות מאחוריהן פולטות עשן – תשובתן של נשות הכורים לתדמית המלוכלכת של ה-Ruhr.
פועלים עוטפים מפעל
באחד הקולאז'ים Öğrenci עוטפת תצלום של פועלים סביב תצלום אדריכלי, כך שנדמה שהם משתלטים על המבנה.
מפעלי Krupp
הסרט מציג מפעל של Krupp שהשתמש בעבודת כפייה במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחריה המשיך לפעול כעסק פרטי.
תהלוכות ומסיבות שכונתיות
כורים מכוסי פיח מפנים את מקומם לתהלוכות, אירועי ספורט, טקסים דתיים וילדים המשחקים בשיכוני העובדים.
יש לכם רק עשרים דקות: לב התערוכה הוא סרט שאורכו 44 דקות.