iTopography of TerrorKreuzberg
כ-300 מוצגים בשלושה חלקים – תעמולה, רמזים מחיי היומיום וידע שהצטבר מפיסות מידע – מעלים את השאלה מה ידעו גרמנים מן השורה על השואה.
הביקור מתחיל בעיתון: Münchner Illustrierte מ־16 ביולי 1933, ובו כפולת עמודים שכותרתה „האמת על דכאו”. מתחת לתצלום של אסירים אוחזים באתים נכתב בכיתוב שהם עוברים חינוך מחדש כדי להפוך לחברים מועילים במדינה הנאצית.
כ־300 מוצגים מ־95 ארכיונים ואוספים פרטיים מוצגים בשלושה פרקים: הדברים שהמשטר אמר בגלוי, הרמזים שאנשים קלטו ברחוב, בכנסייה, בעבודה או ברכבת, וסיפורם של שלושה אנשים שחיברו את פיסות המידע לתמונה שלמה. התצוגה משתרעת על פני שתי קומות, עם קירות משופעים שמסתירים חלק מהמוצגים באופן חלקי, כך שהמבקרים נדרשים לחבר את הנקודות בעצמם. ב־taz שיבח קלאוס הילנברנד את התערוכה על כך שהיא נותנת לעובדות לדבר; הוא ציין לחיוב פחות את העובדה שתצלומים של גירושים פומביים זוכים בה למקום מצומצם להפתיע.
הכניסה חופשית, מדי יום בין 10:00 ל־20:00, באולם התערוכות המיוחדות. כל התכנים בגרמנית ובאנגלית, ויש מדריכי שמע.
מערכת כלי האוכל של משפחת Ganz
חפשו את מרקיית החרסינה ואת הצלחת המעוטרת בדוגמה עדינה, מתוך מערכת לשנים־עשר סועדים שנמכרה במכירה פומבית ב־1941 ונשארה בידי משפחת הקונה עד 2023.
יומן המלחמה של Anna Haag
אחד מ־20 מחברות שבהן אישה משטוטגרט ניתחה את התעמולה ותיעדה פשעים, ואז הסתירה אותן במרתף הפחם שלה מחשש להלשנה.
הכרוז הבריטי שנמצא ברכבת
עותק של „Die andere Seite”, שפוזר מעל גרמניה במיליוני עותקים ונאסף בידי נוסעים ליד דיסלדורף; הוא מביא את אזהרתו של Thomas Mann ב־BBC על פשעים שבוצעו בשם הגרמנים.
צלב הכומר הצבאי והכרוז של Walter Höchstädter
כומר צבאי שנודע לו על מעשי הרצח הורה להדפיס באנסי ב־1944 אלף עותקים של כרוז המגנה אותם, ושלח אותם בדואר לחבריו.
מקלט הרדיו Volksempfänger
מקלט הרדיו העממי והזול נבנה כדי להפיץ תעמולה נאצית, אך היה מסוגל לקלוט גם תחנות זרות; עם פרוץ המלחמה נאסר על יהודים להחזיק מקלטי רדיו.