iכ-11,500 פוחלצי ציפורים היסטוריים, שהועברו מתוך אולם הציפורים ההיסטורי בעת עבודות השחזור שלו, מספרים סיפורים על מגוון ביולוגי של בעלי כנף, מלחמה, מחקר ושימור.
קירות התערוכה הם ארגזי הובלה. כשאולם הציפורים ההיסטורי נסגר לשחזור, אנשי הצוות ניקו, צילמו וארזו את כל 11,500 פוחלצי הציפורים, ואז ערמו את הארגזים בחלל התערוכה במקום לשלוח אותם לאחסון. רוב הציפורים בנות יותר ממאה שנה, והן כבר היו בבניין הזה כשהפצצות פגעו בו במלחמת העולם השנייה.
הביקור עובר בין הערימות דרך שבעה נושאים שנבחרו יחד עם יותר מ-350 מבקרים: השורשים הקולוניאליים של האוסף, הסיבות לכך שחלק מהפוחלצים מאופרים, מחקרי DNA ואיזוטופים בנוצות עתיקות, והסיבה שבאוסטרליה קוראים לדיה השחורה „בז האש”. שוכרי דירות בברלין יזהו את התסריט: שיפוץ (Sanierung), 11,500 דיירים שנארזים בארגזים, והבטחה שיוכלו לחזור לדירה הישנה.
התערוכה עוסקת במידה שווה בעופות ובתהליך שבו המוזיאון בונה את עצמו מחדש. הכניסה כלולה בכרטיס הרגיל (11 אירו, 5 אירו במחיר מופחת), והיא מוצגת עד 30 ביוני 2027.
קירות ארגזי ההובלה
התבוננו בארגזי האריזה שנערמו לאחר ההעברה: הם יוצרים את מבנה התערוכה ועליהם לוחות המספרים על עבודות הבנייה ועל השינוי שעובר המוזיאון.
יונקי הדבש
יונקי דבש מפוחלצים, בעלי ברק מתכתי מנצנץ, מוצגים לצד סיפורם של מינים הצוללים מגובה 40 מטרים כשראשם ראשון.
החובה הגדולה
זכר של חובה גדולה מפוחלץ בתנוחת חיזור, מנפח את נוצותיו כפי שהוא עושה כשהוא מחזר אחרי נקבות.