iLower BelvedereLandstraße
רטרוספקטיבה של אמנית האוונגרד הפולנייה Erna Rosenstein (1913–2004): כ-80 ציורים, רישומים, אסמבלאז'ים ושירים העוסקים בטראומה, בזיכרון ובחוסן.
שני ראשים, של אישה מבוגרת ושל גבר, מרחפים מול מלבן כחול. ב-Screens (1951) ציירה Erna Rosenstein את הוריה, שנרצחו ב-1942 בעת שהמשפחה ניסתה להימלט. היא שרדה פצועה והסתתרה תחת שמות בדויים עד תום המלחמה, ובמשך עשרות שנים שבה וחזרה אל מותם.
זו הרטרוספקטיבה הראשונה שלה באוסטריה: כ-80 ציורים, רישומים, אסמבלאז'ים ושירים משישה עשורים, באורנז'רי של Lower Belvedere. התערוכה נפתחת ב-Ghetto וב-Looters, שצוירו מיד לאחר המלחמה, ומולם תלוי Monuments (1955), שבו מצבות אבן דמויות עצמות מזדקרות אל שמיים אדומים. עד ל-Triptych of Silence and Fire (1974) עברה Rosenstein לצבע מופשט.
Nicole Scheyerer מ-Falter כינתה את התערוכה לא אחידה וסברה שהפסלים העשויים חפצי יום-יום חסרים את העוקץ של Meret Oppenheim, אך ציינה במיוחד ציורים כמו Tombstone (1970). בואו בשביל הציורים. הכניסה כלולה בכרטיס ל-Lower Belvedere, שמחירו 20 אירו; הכניסה חינם למי שטרם מלאו להם 19. פתוח מדי יום, 10:00–18:00, עד 10 בינואר 2027.
Screens, 1951
חפשו את ראשיהם של אישה מבוגרת וגבר המרחפים מול מלבן כחול, ולצדם עץ הצומח מתוך הצל: הוריה שנרצחו.
Monuments, 1955
נוף סוריאליסטי של מצבות אבן דמויות עצמות המזדקרות אל שמיים אדומים, התלוי מול ציוריה הראשונים שלאחר המלחמה, בפתח התערוכה.
Ghetto, 1946
ציור מלא הבעה שנוצר מיד לאחר המלחמה. Falter מפרש אותו, יחד עם Looters הסמוך, כהאשמה ישירה בחוסר אנושיות.
In weiter Ferne (Far Away)
ראשי הוריה, שצוירו ברוך בעיפרון, מרחפים בנוף אדמדם-חום של דמדומים, וראש אביה מתפוגג לנקודות.
ארון העץ
קופסת עץ ש-Rosenstein שמרה כל חייה, ופניה מכוסים קולאז' של מזכרות; האוצרת מציינת אותה כעדות לזיכרון.
אם אתם מחפשים ביקור קליל: רבות מהעבודות חוזרות לרצח הוריה של האמנית.
הכניסה חינם למי שטרם מלאו להם 19. רבות מהעבודות עוסקות בשואה וברצח הוריה של האמנית, ובהן רישומי עיפרון של ראשיהם הכרותים.