iPeggy Guggenheim Collection · Dorsoduro
זכוכית מוראנו שלאחר המלחמה, שיצרה Fucina degli Angeli של אג׳ידיו קוסטנטיני, שנוסדה ב־1955 והפכה עיצובים של אמנים ליצירות זכוכית בתמיכתה של פגי גוגנהיים.
תצוגה מקדימה: נכתב לפני פתיחת התערוכה
ז׳אן קוקטו הוא שהעניק לסדנה את שמה: Fucina degli Angeli, כלומר ״בית היוצר של המלאכים״. אג׳ידיו קוסטנטיני פתח אותה כגלריית זכוכית ב־Campo Santi Filippo e Giacomo בשנת 1955, ובמשך עשרות שנים הפך את העיצובים של פיקאסו, מקס ארנסט, ארפ ופונטנה ליצירות זכוכית בכבשני מוראנו. פגי גוגנהיים רכשה עבודות, תמכה בו ברגעים מכריעים וסייעה לו למצוא קונים מחוץ לאיטליה.
יותר ממאה עבודות מציגות את התפתחותה של Fucina לפי סדר כרונולוגי, מהעבודות המוקדמות שהתבססו על קרמיקה של בראק ופיקאסו ועד לניסויים משנות השמונים. הזכוכית מוצגת לצד הרישומים, הציורים ומסמכי הארכיון ששימשו לה השראה, כך שאפשר לעקוב אחר הדרך מהסקיצה ועד לכבשן. אחד האזורים מוקדש לאמנים יפנים שפעלו בוונציה בשנות השישים והשבעים, ובהם Yokoo Tadanori. בוונציה מוכרים זכוכית מוראנו בכל גשר, מסן מרקו ועד לריאלטו; כאן מוצגת הסדרה שעיצב מקס ארנסט.
לקראת הפתיחה תעביר האוצרת Cristina Beltrami הרצאה מקוונת ללא תשלום ב־30 באוקטובר; נדרשת הרשמה. הסיורים שלה אחרי שעות הפתיחה בנובמבר ובינואר מיועדים לחברים בלבד.
זכוכית מוראנו שלאחר המלחמה מבית Fucina degli Angeli של אג׳ידיו קוסטנטיני, שנוסדה ב-1955 כדי להפוך עיצובים של אמנים ליצירות זכוכית, ובין התומכים בה נמנתה גם Peggy Guggenheim. זו אינה זכוכית המוראנו שבחנויות שליד הריאלטו.
מקס ארנסט, מלך ומלכה (1964)
חפשו שתי דמויות בגובה של כ־54 ס״מ, שעוצבו בחום מזכוכית קריסטלו שקופה, עם שכבה ירוקה כלואה בתוכה וזכוכית שחורה טחונה.
ז׳אן קוקטו, Billy Goat (or Lucifer) (1962)
עז שנופחה מזכוכית אמטיסט, הודגשה בשחור והורכבה על תומך מתכת – מאת האיש שהעניק ל־Fucina את שמה.
ז׳אן ארפ, Doll (1963-64)
דמות בגובה 63 ס״מ, עשויה זכוכית אמטיסט שעוצבה בחום, בהשאלה מ־Fondazione Marguerite Arp שבלוקרנו.
ארמן, Procession (1966)
לוח קיר שרוחבו יותר ממטר, עשוי זכוכית מעוצבת בתבנית בגוונים חצי־ססגוניים, בצבע קש ואופלין, המשובצת באקריליק.