iBata Shoe Museum · The Annex / University of Toronto
יותר מ־95 עיצובים מאת André Perugia (1893-1977), מחלוצי עקב הסיכה, שנוצרו עבור Dior, Schiaparelli, Josephine Baker ולקוחות נוספים.
ב־1951 יצר André Perugia סנדל עם פסי מתכת תומכים ועקבי פלדה דקים, שהמוזיאון מתאר כ״מחטים משובצות יהלומים״. עקב הלהב הזה קדם לעקב הסיכה, והוא מוצג כאן. מאז, סורגי המדרכות בטורונטו לוכדים שוב ושוב את ממשיכי דרכו.
זו התערוכה הראשונה אי פעם שהוקדשה ל־Perugia, שעיצב נעליים עבור Dior, Schiaparelli ו־Josephine Baker משנות העשרים ועד שנות השישים. יותר מ־70 מתוך למעלה מ־95 הפריטים הושאלו ממוזיאון הנעליים בעיר Romans-sur-Isère שבצרפת. מחצית מהתצוגה הוחלפה באמצע תקופת התערוכה, וכעת מוצגים 22 פריטים חדשים. המסלול מוביל מנעלי ערב משובצות אבני חן מראשית שנות העשרים ועד לסנדל משנות החמישים שאין לו עקב כלל: רצועת הקשת עוברת מתחת לסוליה וממלאת את תפקידו.
התערוכה מתאימה לכל מי שמתעניין במבנה הנעל לא פחות ממראהּ; האוצרת מתארת את גישתו כ״אדריכלית״. הכניסה כלולה בכרטיס הכניסה הכללי, שמחירו 16 דולר למבוגרים; בימי ראשון, החל מהצהריים, הכניסה חינם לכולם.
סנדלי עקב הלהב (1951)
חפשו את פסי המתכת התומכים ואת עקבי הפלדה הדקים, דקיקים עד כדי כך שהמוזיאון משווה אותם למחטים משובצות יהלומים.
נעל המסכה
עור לטאה בגוון ברונזה, חתוך בקווי המתאר של מסכה ונציאנית, על עקבים מוזהבים: הדגם יצא לראשונה ב־1923 והיה לאחד העיצובים שלו שהועתקו יותר מכול.
הסוליה המפרקית
נעל משנות העשרים שסולייתה מורכבת מכמה חלקי עץ המונחים על סוליה פנימית גמישה, ומחוברים בצירי מתכת קטנים שמאפשרים לה להתכופף בזמן ההליכה.
המיול האדום
מיול משנות החמישים שעדיין ניכרים בו קווי המתאר של אצבעות מי שנעל אותו, שהוטבעו בעור.
מגף הזהב עבור Schiaparelli
מגף מסוף שנות השלושים, עם סגירת כפתורים בהשראת נעלי נשים מהמאה ה־19 ושפה עליונה מסולסלת בסגנון אר דקו.
ילדים בגיל 5 עד 17 משלמים 5 דולר, והכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 4; כרטיס משפחתי לשני מבוגרים ולעד ארבעה ילדים עולה 39 דולר.