iSan Francisco Museum of Modern Art (SFMOMA) · סומה
Paul Klee והקסם המודרני שבמסכות, הקושר בין פולחן עתיק, פסיכולוגיה, תיאטרון וקריקטורה, לצד Man Ray ו-Claude Cahun.
עין אחת מתגלגלת מעלה לעבר חץ קצר ועבה, והאחרת נועצת בך מבט. זהו Fast getroffen (Nearly Hit) של Klee משנת 1928, ובמדריך הקולי של SFMOMA מציעים טריק: כסו ביד את מרכז התמונה כדי לראות את משיכות המכחול המתערבלות, ואז הורידו אותה וגלו תחילה את החץ, ואחר כך את הפנים.
התערוכה בקומה 2 מציבה את Klee בתוך הקסם שאחז באוונגרד במסכה – מפולחן ותיאטרון ועד קריקטורה. לדברי המוזיאון, אחרי שמלחמת העולם הראשונה הרגה רבים מחבריו או אילצה אותם לגלות, הפנים המפושטות שיצר שימשו כמסכות ולא כדיוקנאות. „האני שלי, למשל, הוא אנסמבל דרמטי”, אמר Klee. סביבו, אמני דאדא וסוריאליסטים מאמצים זהויות אחרות: Man Ray מצלם את Marcel Duchamp לבוש כאישה, ו-Meret Oppenheim מצלמת ברנטגן את גולגולתה שלה, כשעגילי החישוק והטבעות עדיין עליה – כך שגם העצמות מתקשטות.
הכניסה כלולה בכרטיס הכניסה הכללי (30 דולר; חינם לבני 18 ומטה). SFMOMA סגור בימי רביעי ופתוח עד 20:00 בימי חמישי.
Fast getroffen (Nearly Hit) של Klee, משנת 1928
חפשו את הפנים הפשוטות: עין אחת נעוצה בחץ קצר ועבה ונועז, והאחרת בכם; סביבן משיכות מכחול מתערבלות ומנצנצות ומושכות את המבט החוצה.
Portrait of Rrose Sélavy של Man Ray, משנת 1921
תצלום קטן של Marcel Duchamp לבוש כאישה, בדמות האלטר־אגו ששמו הוא משחק מילים על הביטוי הצרפתי „ארוס, כאלה הם החיים”.
X-ray of My Skull של Meret Oppenheim
צילום רנטגן של גולגולתה ושל ידה של הסוריאליסטית, שצולם ב-1964 כשעגילי החישוק הכפולים והטבעות שלה עדיין עליה.
הכניסה חינם למבקרים בני 18 ומטה, ואין צורך בכרטיס נפרד לתערוכה.