iBerkeley Art Museum and Pacific Film Archive (BAMPFA) · מרכז העיר ברקלי, ליד קמפוס UC Berkeley
הרטרוספקטיבה הראשונה בארצות הברית לאמנית הפמיניסטית הצ׳יליאנית Lotty Rosenfeld, שעבודות ההדפס, הווידאו וההתערבויות שלה ערערו על אופיו הממוס militarized של המרחב הציבורי.
בתצלום בשחור־לבן מ־1985 עומדת Rosenfeld על הכביש מחוץ ל־La Moneda, ארמון הנשיאות של צ׳ילה. גליל סרט לבן מונח לרגליה, והיא מניחה רצועה לרוחב הקו המקווקו שבמרכז הכביש, ויוצרת צלב. היא עשתה זאת לראשונה ב־1979, תחת שלטון פינושה, ובהמשך גם מחוץ לבית הלבן.
זו הרטרוספקטיבה הראשונה שלה בארצות הברית, שנפתחה ב־Columbia University. התצוגה נעה מתחריט מ־1973 המציג סעודה אחרונה שבה נשים עירומות יושבות סביב השולחן, לעטיפות ספרים של הסופרת Diamela Eltit, לקמפיין NO+ עם קולקטיב CADA, ולהדפסים מאוחרים ששולבו בהם חוטים. בסקירת התערוכה בניו יורק, Hyperallergic הצביע על סרטון מ־1987, שבו חציות הכביש שלה משתלבות בצילומים של עצרות פינושה, ומתחתיהן הכיתוב "Esta línea es mi arma" (הקו הזה הוא הנשק שלי).
הפעולות התרחשו ברחוב, ולכן חלק ניכר ממה שמוצג כאן הוא תצלומים וסרטונים המתעדים אותן. הביקור כלול במחיר הכניסה, 18 דולר; הכניסה חינם ביום חמישי הראשון בכל חודש ולילדים מתחת לגיל 14, עד 15 בנובמבר.
מייל אחד של צלבים ב־La Moneda
בתצלום מ־1985 נראית Rosenfeld על הכביש מחוץ לארמון הנשיאות של צ׳ילה, כשגליל סרט לבן מונח לרגליה; היא מניחה רצועה לרוחב קו התנועה המקווקו.
התחריט הסעודה האחרונה
בתחריט מ־1973 דמויות מקיפות שולחן אובלי כהה; גבר מזוקן מנגן בחליל בראש השולחן, ונשים עירומות יושבות כשגבן אל הצופה.
הכרזה NO+
על גבי תצלום מעורפל של מפגינים מופיעות באותיות שבלונה המילים NO + PORQUE SOMOS +. הכרזה נוצרה לרגל יום האישה הבינלאומי בצ׳ילה ב־1986.
Ché, מתוך The Stubborn Ritual of Memory
הדפס מ־2007 ששולבו בו חוטים: ורדים אדומים ולוח בגוון נחושת מנוקב משמאל, ופנים מטושטשות המופנות כלפי מעלה מימין.
אתם מעדיפים להתבונן באמנות ולא לקרוא עליה: חלק ניכר מהתערוכה מתעד פעולות רחוב תחת שלטון פינושה.