Museo del PradoPaseo del Prado
שני לוחות מאוחרים מאוסף Museo del Prado, ״הרמוניה (שלוש הגרציות?)״ ו״גילי האישה והמוות״, מוצגים בהקשר של אמנות הרנסנס הגרמנית ושל Cranach, לצד ממצאים שהתגלו בשחזור שנערך לאחרונה.
תצוגה מקדימה: נכתב לפני פתיחת התערוכה
שלד שאוחז בשעון חול כבר תפס בזרועה של אישה זקנה, והיא נאחזת בצעירה חיוורת, עטופה בצעיף דמוי תכריכים, שמנסה להיחלץ ממנה. זהו ״גילי האישה והמוות״, שצייר Hans Baldung Grien בסביבות 1541–1544, לקראת סוף חייו. גובהו של הלוח 151 ס״מ, כך שהדמויות ניצבות מולכם כמעט בגודל טבעי.
התערוכה מתמקדת בו ובציור בן זוגו, ״הרמוניה (שלוש הגרציות?)״. שחזור שנערך לאחרונה חשף פרטים בוטניים והבליט הבדל ברור בגוונים בין שני הלוחות; אחד מחלקי התערוכה עוסק במה שהניקוי גילה על אופן עבודתו של Baldung. שאר התערוכה מציבה אותו לצד ציירי הרנסנס הגרמני שהכיר או למד מהם: Dürer, שבסדנה שלו בנירנברג הוכשר, ו־Cranach.
הציור תלוי באולם D בבניין Jerónimos, ועדיין אין עליו ביקורות. הכניסה כלולה בכרטיס הרגיל ל־Museo del Prado: 15 אירו, או 7.50 אירו במחיר מוזל; בשעתיים האחרונות של כל יום הכניסה חינם.
המוות ושעון החול
חפשו ב״גילי האישה והמוות״ את השלד שאוחז בזרועה של האישה הזקנה ומניף שעון חול, בעוד שבידו השנייה הוא מחזיק חנית שבורה.
הילד לרגלי המוות
ילד שוכב על הקרקע מתחת לשלד, ידו מונחת על החנית השבורה; לפי Museo del Prado, הוא מת ולא ישן.
הינשוף בפינה
בפינה השמאלית התחתונה של ״גילי האישה והמוות״ יושב ינשוף על הקרקע ונועץ בכם מבט.
הגיהינום למטה, ישו למעלה
בתחתית הרקע, שדים מענים גברים ליד מגדל שבפתח הגיהינום; גבוה בשמים מתגלה ישו הצלוב בקרן אור.