Bailad, bailad, malditos (Carlos Aires)

המסכים ניצבים זקופים, כמו טלפונים ענקיים, ועל כל אחד מהם רוקדים אנשים זרים אי־שם בעולם. במשך חמש שנים אסף Carlos Aires את הקטעים האלה, בלי לדעת לשם מה. הם גם מקור האור היחיד: הוא כיבה את התאורה של החלל.

Nave 0 שימש בעבר כחדר קירור בבית המטבחיים, ובו פרצה שרפה; סימני החריכה עדיין ניכרים בו. Aires תמך בו בעזרת יותר מ־160 תמיכות, כך שהמבקרים עוברים ביער של עמודי תמיכה. אורחים בערב הפתיחה שלא באו מעולם האמנות הניחו שהתמיכות מחזיקות את המבנה עצמו – הנחה סבירה בעיר שבה תמיד יש obras. הלולאה נמשכת כ־45 דקות ואינה חוזרת על עצמה: תחילה קטעי ריקוד, ואחריהם פרק „לילה” שצולם בחשכה, בבית חולים לשחפת משנת 1932 שחרב, כשברקע הקלטות אמיתיות של חדשות, עזה, אוקראינה ואש.

Aires אמר ל־ABC שהצליל „קשה להאזנה”; המבקרים הצעירים יותר רוקדים בכל זאת. הכניסה חופשית, על בסיס מקום פנוי: שלישי עד חמישי, 17:00–21:00; שישי עד ראשון, 12:00–21:00.