Círculo de Bellas ArtesCentro
האמנות ככלי ליצירת אשליות והטעיות, וכיצד היא מעצבת את התשוקה ואת ה״מציאות״ בעידן הפוסט־אמת, הדיפ־פייק והבינה המלאכותית.
Anish Kapoor יצר עבור התערוכה את Void Pavilion, והחלל הריק שבו עשוי מ־Vantablack, פיגמנט של ננו־צינוריות פחמן שעליו רשם פטנט ומעולם לא מכר. כמה אולמות משם, נכנסים דרך דלת קטנה אל חדר ההלבשה של Leandro Erlich ומגלים מבוך של מראות שאינן משקפות את מה שהן אמורות לשקף.
התערוכה הוצגה לראשונה ב־Santa Mònica שבברצלונה. במדריד פורס אנריק פויג פונייט כעשרים אמנים ברחבי Sala Picasso, Sala Goya, Sala Minerva, Salón de Baile והמבואה, במסלול של מראות, צעיפים וקירות נעים, המחולק לארבעה חלקים. השאלה שביסוד התערוכה נוגעת לדיפ־פייק ולבינה מלאכותית: האם אמנות צריכה כיום לחשוף כיצד נעשים התעלולים שלה? אחרי שנה שבה הטלתם ספק בכל תמונה בקבוצת הצ׳אט שלכם, העננים של Berndnaut Smilde המרחפים בתוך אולמות המוזיאון הם התמונות שאיש לא זייף.
הכניסה עולה 6 אירו, 7 אירו עם גישה למרפסת הגג, ו־5 אירו במחיר מוזל. ביום הפתיחה, 18 בנובמבר, הכניסה חופשית, ובשעה 18:00 תתקיים שיחה עם האוצר. האולמות פתוחים מיום שלישי עד יום ראשון, בין 11:00 ל־14:00 ובין 17:00 ל־21:00.
ביתן הריק של Anish Kapoor הוא חלל שחור מסוג Vantablack, ותא ההלבשה של Leandro Erlich הוא מבוך מראות שמשקפות את הדברים הלא נכונים. כעשרים אמנים שואלים אם בעידן הדיפ־פייק, על האמנות לחשוף כיצד פועלים התעתועים שלה.
חדרי הלבשה, Leandro Erlich
דלת קטנה מובילה אל מה שנראה כחדר הלבשה, אך מתגלה כמבוך של מראות שאינן משקפות את מה שהן אמורות לשקף.
Automatique WAR, Alain Josseau
מהדורת חדשות מציגה צילומי אוויר של ערים במלחמה, אך הכול מצולם בשידור חי מתוך דגמים מוקטנים מסתובבים, ונחתך במצלמות ממונעות בחדר.
זריזות ידיים, Ilê Sartuzi
סרטון שבו האמן מגלגל מטבע עתיק בכף ידו ב־British Museum, ומוצג לצד מכתבי המוזיאון אליו בנושא הגניבה ותגובותיו.
Mama, Aneta Grzeszykowska
תצלומים של ילדה קטנה עם אמה, עד שהסדרה מבהירה שהאם היא בובת שעווה.
הקיר הרביעי, Klaus Frahm
תצלומים של תיאטראות ידועים מנקודת מבט מאחורי הבמה, ובהם נראים כל חבלי ההרמה והמכונות, הצד שרק אנשי הטכניקה והשחקנים רואים.