iKulturforumTiergarten
Verfolgt das Wort „bizarre“ von der Renaissance bis zu Bildwelten des 21. Jahrhunderts. Zu sehen sind Werke aus der Kunstbibliothek, der Gemäldegalerie und dem Kupferstichkabinett.
תצוגה מקדימה: נכתב לפני פתיחת התערוכה
ה־„bizarro” הראשון בספרות הוא אציל פלורנטיני ב״תופת״ של דנטה, הקורע את עצמו בזעם בגיהינום. שבע מאות שנה לאחר מכן, אותה מילה היא שמה של חברת התקליטים של פרנק זאפה מ־1968 ושל Bizarro, התאום ההפוך של סופרמן. ב־Kunstbibliothek אומרים שזו התערוכה הראשונה המספרת את כל מה שהתרחש בין שני הקצוות האלה.
נכנסים עם דנטה ויוצאים עם סופרמן, דרך שמונה מדורים: Furor, Dream, Capriccio, Grotesques, Wonder, Chimeras, Laughter ו־Bizarro World. בלב התערוכה רישומים, הדפסים וספרים מאוסף Kunstbibliothek, שרבים מהם מוצגים לעיתים רחוקות או לראשונה, לצד ציורים בהשאלה מ־Gemäldegalerie, Alte Nationalgalerie ו־Kupferstichkabinett. גם התחרות הבארוקית על מראה מקורי יותר משל כולם נמצאת כאן – שלוש מאות שנה לפני שמישהו התלבש לקראת הכניסה ל־Berghain.
הכניסה כלולה בכרטיס Kulturforum: 22 אירו (11 אירו במחיר מוזל), לכל התערוכות בבניין, מיום שלישי עד יום ראשון, 10:00–18:00. האוצר Moritz Wullen מדריך סיורים בגרמנית בבקרים נבחרים של סופי שבוע, בשעה 11:00, בעלות של 6 אירו.
הוא מתחיל ב״ביזארו״ הראשון, במהדורה מ־1487 של ״התופת״ מאת דנטה, ומסתיים בביזארו של סופרמן. בדרך מופיעים בוש, ״ונוס, מרס ואמור״ של פיירו די קוזימו, ו״איש־החילזון״ של קלוד ז׳ילו.
ה־„bizarro” הראשון של דנטה
מהדורת ברשה משנת 1487 של דנטה, ובה פירושו של Cristoforo Landino, בקטע השמיני של ה״תופת״, שבו מופיעה המילה לראשונה.
הציור הדו־צדדי של Bosch
בצד אחד נראה יוחנן בפטמוס; בצדו האחורי כדור צבוע ובו סצנות מחיי הפסיון של ישו. היצירה מתוארכת לשנים 1495–1500.
ונוס, מרס ואמור של Piero di Cosimo
ציור שמן על עץ, בערך משנת 1505, מאת הצייר ש־Vasari כינה „bizarro, e fantastico” – ביטוי מתוך הספר ״חיי האמנים״ של Vasari משנת 1568, המוצג גם הוא בתערוכה.
איש־החילזון של Claude Gillot
עיצוב מתחילת המאה ה־18 לתחפושת כימרה: אדם שהפך לחילזון, ברישום בגיר, בגיר אדום ובעיפרון.
Bizzarie di varie figure של Bracelli
סדרת קפריצ'י משנת 1624, המוצגת כאן במהדורת פריז מ־1963 של Tristan Tzara, איש הדאדא שהכתיר את Bracelli כנביא האמנות המודרנית.