iAllard PiersonCentrum
איך הפך השימוש ב־blackface לנורמה בתיאטרון ההולנדי – מ״מורים״ מימי הביניים ומופעי מינסטרל משנות ה־1840 ועד Zwarte Piet. הסיפור נפרש דרך אוסף התיאטרון ויצירות של Kara Walker ו־Brian Elstak.
תצוגה מקדימה: נכתב לפני פתיחת התערוכה
מופעי המערכונים של The Black and White Minstrel הוקרנו בטלוויזיה ההולנדית עד 1972. לצדם מוצגים סרטי Sjors en Sjimmie של Henk van der Linden, דמותה של Dushi מאת Wendy van Dijk ו־Zwarte Piet: כולם מציגים שחקנים לבנים באיפור המגלמים דמויות שחורות. המוזיאון מתחקה אחר הנוהג עד למופעי המינסטרל הראשונים בהולנד, בשנת 1847, ואף קודם לכן – עד ל״מורים״ מימי הביניים במחזות ובמופעי רחוב.
כרזות, תלבושות, תצלומים וסרטים מאוסף התיאטרון של Allard Pierson מרכיבים את רוב התערוכה, ולצדם מוצגות השאלות מ־The Black Archives ויצירות של Kara Walker ו־Brian Elstak. התערוכה עוסקת גם במיצגים של ״גני חיות אנושיים״ וביוצרים שחורים בתחום התיאטרון, שמאז שנות ה־1980 תבעו לעצמם מקום על הבמה ההולנדית, ועד הקולקטיב הצעיר The Need for Legacy. בעיצוב של René Wissink קווי הראייה עקיפים, כך שהבחירה מתי להביט בדימויים, בטקסטים ובקטעים הפוגעניים נתונה בידיכם.
המוזיאון מציין במפורש שהתערוכה כוללת חומרים גזעניים, ובהם blackface. כרטיס הכניסה הרגיל למוזיאון עולה €15.50; הכניסה חינם למחזיקי Museumkaart.
מ״המורים״ של ימי הביניים ומופעי המינסטרל של שנות ה־1840 ועד Zwarte Piet, אוסף התיאטרון של Allard Pierson מראה כיצד הבמות ההולנדיות הפכו את השחרת הפנים לנורמה. יצירותיהם של Kara Walker ושל Brian Elstak משיבות על כך.
המוזיאון מזהיר שהתערוכה כוללת דימויים, טקסטים וסרטים פוגעניים וגזעניים, ובהם blackface. תכנית בתי הספר מיועדת לתלמידי חטיבות ביניים ותיכונים ולתלמידי MBO, וכוללת סיור מודרך בצורת שיחה, שאורכו 90 דקות.